רש"י על יבמות ס״ג ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ס״ג ב:ט״ז
16 אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״.
פירוש רש"י על יבמות ס״ג ב:ט״ז
16 גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות:
17 שנאמר כי רוח מלפני יעטוף - הגאולה ונשמות שאני עשיתי:
18 יעטוף - לשון עכבה כדכתיב בראשית ל והיה העטופים ללבן. ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':
19 ואתם פרו ורבו - בתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא: